בדיקת מהירות אינטרנט: איך לבדוק נכון ומה עושים כשזה איטי

משלמים על חבילת סיבים של 1,000 מגה, ובערב הסרט בנטפליקס פתאום נתקע והתמונה מטשטשת. הצעד הראשון הוא בדיקת מהירות אינטרנט, אבל רוב האנשים עושים אותה מהטלפון, באמצע הסלון, בשעה הכי עמוסה, ויוצאים עם מספר שלא אומר הרבה.

הבעיה היא לא הבדיקה עצמה. היא לוקחת חצי דקה. הבעיה היא לדעת איך לבדוק כך שהתוצאה תהיה אמינה, מה המספרים על המסך אומרים, ומה עושים אם הם נמוכים ממה שהבטיחו לכם.

במדריך הזה תמצאו את כל התהליך: איך בודקים נכון, באיזה כלי כדאי להשתמש, איך קוראים את התוצאות, למה בסיב אופטי המהירות לא תמיד מגיעה למה שכתוב בחבילה, ומה אפשר לתקן לבד לפני שמתקשרים לספק.

איך עושים בדיקת מהירות אינטרנט נכון?

כדי לקבל תוצאה אמינה, מחברים מחשב לראוטר בכבל רשת, סוגרים הורדות, סטרימינג ועדכונים שרצים ברקע, ומריצים את הבדיקה כמה פעמים בשעות שונות של היום. בדיקה אחת מהטלפון בחדר רחוק מודדת את ה-Wi-Fi באותו רגע, לא את מהירות החבילה שאתם משלמים עליה.

בפירוט, כך עושים את זה:

1. מתחברים בכבל. כבל רשת מהמחשב ישר לראוטר (הקופסה שמחלקת את האינטרנט בבית) מנטרל את ההשפעה של קירות, מרחק ורשתות של שכנים.
2. מפנים את הדרך. סוגרים טאבים פתוחים, עוצרים הורדות של משחקים ומוודאים שאף אחד אחר בבית לא צופה בסרט באותו זמן.
3. בודקים יותר מפעם אחת. שלוש בדיקות ברצף, ועוד סבב בשעות הערב, נותנות תמונה הרבה יותר נכונה מבדיקה בודדת.
4. משווים לאותו כלי. אם בודקים היום ב-Speedtest, ממשיכים לבדוק בו גם מחר. כל כלי מודד מול שרתים אחרים, אז השוואה בין כלים שונים יכולה לבלבל.
5. בודקים גם ב-Wi-Fi. אחרי הבדיקה בכבל, מריצים בדיקה מהטלפון ליד הראוטר ובחדר הרחוק. ההבדל בין שלוש התוצאות יגיד לכם איפה הבעיה.

מהירות החבילה מול המהירות שהמכשיר שלכם מקבל

זו הנקודה שהכי חשוב להבין לפני שמסתכלים על מספרים. חבילה של 1,000 מגה לא אומרת שכל מכשיר בבית יקבל 1,000 מגה. המהירות שהספק מספק מגיעה עד הראוטר. משם החיבור משמש את כל המכשירים בבית. כשכמה מהם צורכים הרבה נתונים באותו זמן, הם משפיעים זה על זה. בנוסף, רוב המכשירים מקבלים את האינטרנט דרך ה-Wi-Fi, שיש לו מגבלות משלו.

גם הספקים עצמם כותבים את זה באותיות הקטנות. בזק, למשל, מציינת בחבילות הסיבים שלה שהקצב כולל תקורות של כ-10%. תקורה היא החלק מהמהירות שהולך על "ניהול" התקשורת עצמה ולא על הנתונים שלכם. לכן בחבילות שבהן הספק מציין תקורות כאלה, גם בבדיקה בכבל אפשר לראות מספר מעט נמוך מהמספר הנקוב בחבילה.

ההבדל בין בדיקה בכבל לבדיקה ב-Wi-Fi הוא לא טעות. כל אחת מהן בודקת משהו אחר. בדיקה בכבל היא הדרך הטובה ביותר לבודד את חיבור האינטרנט עצמו. בדיקה ב-Wi-Fi מראה מה אתם מקבלים ביום יום, על הספה, עם הטלפון.

מד מהירות אינטרנט: באיזה כלי לבדוק?

יש לא מעט כלים חינמיים, וכולם עובדים בערך באותו אופן: שולחים ומקבלים נתונים מול שרת, ומודדים כמה מהר זה קרה. אף כלי הוא לא "האמת המוחלטת". כל אחד בודק מול תשתית אחרת ובתנאים אחרים, ולכן המטרה היא לבחור כלי אחד ולהשוות אליו לאורך זמן.

Speedtest של Ookla

הבודק המוכר ביותר, זמין באתר ובאפליקציה לאנדרואיד ולאייפון. הוא מציג מהירות הורדה, מהירות העלאה ופינג, ובאפליקציה אפשר לראות גם את היסטוריית הבדיקות שלכם. זה שימושי מאוד כשרוצים להראות לספק שהבעיה חוזרת על עצמה. אפשר גם לבחור ידנית את השרת שמולו בודקים, כולל שרתים בישראל.

Fast.com של נטפליקס

הכלי הכי פשוט שיש: נכנסים לאתר, והבדיקה מתחילה מעצמה. הוא בודק מול השרתים של נטפליקס, ולכן הוא שימושי במיוחד אם רוצים לראות איך החיבור מתפקד מולם. בהתחלה מוצגת רק מהירות ההורדה. כדי לראות גם העלאה ופינג, לוחצים על הכפתור שמציג מידע נוסף.

הבודקים של הספקים

לבזק, להוט, לפרטנר ולסלקום יש מדי מהירות משלהם. הם בודקים מול השרתים של הספק עצמו, כך שהתוצאה בדרך כלל טובה. זה בסדר כנקודת השוואה, אבל כדאי להריץ לצידם גם בודק חיצוני. אם בבודק של הספק הכל נראה מצוין ובכלים האחרים המהירות נמוכה, זה מידע שימושי. הפער לא בהכרח אומר שהבדיקה של הספק שגויה. השרת, הדרך אליו והעומס בדרך פשוט שונים.

בדיקה מהטלוויזיה

אם הבעיה היא דווקא בטלוויזיה, אפשר לבדוק ישר ממנה. באפליקציית נטפליקס נכנסים לתפריט, בוחרים Get Help ואז Check your Network, והאפליקציה בודקת את החיבור של הטלוויזיה עצמה. זו הדרך הכי מדויקת לדעת מה המסך בסלון באמת מקבל.

איך קוראים את התוצאות של הבדיקה?

בסוף כל בדיקה מופיעים שלושה מספרים עיקריים. הנה מה כל אחד מהם אומר, ולמה לפעמים דווקא המספר הקטן הוא החשוב.

מהירות הורדה

זה המספר הגדול שכולם מסתכלים עליו. הוא מודד כמה מהר נתונים מגיעים אליכם: סרטים, אתרים, עדכונים והורדות של משחקים. המהירות נמדדת במגה ביט לשנייה, ובאנגלית Mbps. כשאומרים "חבילה של 1,000 מגה", זה המספר שמתכוונים אליו.

מה ההבדל בין מהירות הורדה למהירות העלאה?

מהירות ההורדה מודדת כמה מהר מידע מגיע אליכם, ומהירות ההעלאה מודדת כמה מהר אתם שולחים מידע החוצה. העלאה חשובה בשיחות וידאו, בגיבוי תמונות לענן ובשליחת קבצים גדולים. בחבילות ביתיות בארץ מהירות ההעלאה נמוכה בהרבה מההורדה, למשל 250 מגה העלאה בחבילת 2.5 ג'יגה של בזק.

פינג וג'יטר

פינג הוא זמן התגובה: כמה אלפיות שנייה לוקח למידע לצאת מהמכשיר שלכם ולחזור. ככל שהמספר נמוך יותר, החיבור מגיב מהר יותר. בגלישה רגילה כמעט לא מרגישים בזה, אבל במשחקים אונליין ובשיחות וידאו זה מורגש מאוד. ג'יטר הוא מידת השינוי בפינג מרגע לרגע. ג'יטר גבוה אומר חיבור לא יציב, גם אם המהירות עצמה בסדר. מי שמשחק אונליין ימצא הרבה יותר פירוט במדריך איך להוריד פינג במשחקים.

מגה ביט מול מגה בייט

כאן נוצר הבלבול הכי נפוץ. מדי המהירות מציגים מגה ביט, אבל Steam, הדפדפן והפלייסטיישן מציגים בדרך כלל מגה בייט. בבייט אחד יש 8 ביטים, ולכן מחלקים ב-8. חיבור של 1,000 מגה ביט יוריד בתנאים אידיאליים בערך 125 מגה בייט בשנייה. אם הורדה של משחק מראה 100 מגה בייט, החיבור שלכם עובד יפה.

כמה מהירות צריך?

נטפליקס ממליצה במרכז העזרה הרשמי שלה על חיבור יציב של 5 מגה לצפייה ב-Full HD ו-15 מגה לצפייה ב-4K, לכל מסך. הנה התמונה הכללית לפי שימוש:

המסקנה: לרוב הבתים, חבילה של כמה מאות מגה מספיקה לגמרי לסטרימינג. אם משהו נתקע, הבעיה בדרך כלל לא במספר שכתוב בחבילה, אלא בדרך שבה האינטרנט מגיע למכשיר.

בדיקת מהירות גלישה בסיב אופטי: למה המהירות נמוכה מהחבילה?

מי שעבר לסיבים מצפה לראות 1,000 מגה או 2.5 ג'יגה בבדיקה. לא פעם הוא רואה 300 או 400 ומתחיל לחשוד בספק. ברוב המקרים יש לזה הסבר שקשור לציוד בבית:

• Wi-Fi: החיבור האלחוטי הוא בדרך כלל צוואר הבקבוק הראשון. טלפון שנמצא שני חדרים מהראוטר יקבל רק חלק מהמהירות, גם אם הסיב עצמו עובד מצוין.
• ראוטר ישן: ראוטר שהיה מתאים לחיבור הישן לא תמיד מסוגל להעביר את המהירות של הסיב. במדריך מה זה ראוטר ומה ההבדל בינו למודם מוסבר מה חשוב לבדוק בראוטר.
• כרטיס הרשת של המחשב: זה הרכיב במחשב שאליו מתחבר כבל הרשת. ברוב המחשבים הוא מוגבל ל-1 ג'יגה, ולכן בחבילה של 2.5 ג'יגה צריך גם כרטיס רשת וגם יציאה בראוטר שתומכים במהירות הזו.
• כבל רשת ישן או פגום: כבל ישן, מקופל או עם מחבר פגום יכול להגביל את החיבור למהירות נמוכה בהרבה. אם הבדיקה בכבל נתקעת בדיוק סביב 100 מגה, זה סימן מוכר לבעיה כזו.
• המכשיר עצמו: טלפון או מחשב ישנים פשוט לא תמיד מסוגלים לעבד מהירויות גבוהות כל כך, בלי קשר לחיבור.

בקיצור, חבילה של 2.5 ג'יגה מנוצלת עד הסוף רק בתנאים מסוימים: מכשיר תומך, כבל, וראוטר שמתאים לה. ב-Wi-Fi המהירות תהיה כמעט תמיד נמוכה מהתקרה של החבילה.

למה האינטרנט איטי? הסיבות הנפוצות

אם הבדיקה בכבל יוצאת תקינה, אבל ביום יום הכל איטי, כנראה שהבעיה נמצאת בתוך הבית. אלה הסיבות שחוזרות הכי הרבה:

שעות העומס בערב

בין שמונה לאחת עשרה בלילה כולם בבית, וכולם צופים, משחקים ומורידים. בבית יש יותר פעילות, ולפעמים יש גם עומס ברשת של הספק או באזור. אם האינטרנט איטי רק בשעות האלה, חשוב לבדוק בכבל ולתעד את התוצאות.

מיקום הראוטר

ראוטר שמוחבא בארון, מאחורי הטלוויזיה או בפינה של הבית, מאבד חלק גדול מהאות שלו. קירות, ובמיוחד קירות בטון וממ"ד, חוסמים את ה-Wi-Fi הרבה יותר ממה שנדמה.

הרבה מכשירים מחוברים

טלפונים, טאבלטים, טלוויזיות, קונסולות ומצלמות אבטחה. כל מכשיר לוקח חלק מהמהירות, ובמיוחד כשמישהו מוריד עדכון גדול או מגבה תמונות לענן ברקע.

רשתות של שכנים

בבניין משותף יש עשרות רשתות Wi-Fi באוויר, והן מפריעות אחת לשנייה. התדר של 2.4GHz, הוותיק מבין השניים, עמוס במיוחד.

ציוד ישן

ראוטר שעובד עם תקן Wi-Fi ישן מגביל גם מכשירים חדשים. מי שמתלבט אם לשדרג ימצא השוואה מלאה בין התקנים במדריך Wi-Fi 6 מול Wi-Fi 7.

מה עושים כשהאינטרנט איטי?

לפני שמזמינים טכנאי או מחליפים ספק, כדאי לעבור על השלבים האלה לפי הסדר. הם מתחילים מהפשוט והחינמי, ומתקדמים לפתרונות שעולים כסף.

1. מכבים ומדליקים את הראוטר. מנתקים מהחשמל לחצי דקה ומחברים מחדש. זה נשמע טריוויאלי, אבל זה פותר לא מעט תקלות זמניות.
2. מזיזים את הראוטר. מקום פתוח, גבוה ומרכזי בבית עדיף על פינה או ארון.
3. עוברים לתדר של 5GHz. ברוב הראוטרים יש שני תדרים. 5GHz מאפשר בדרך כלל מהירות גבוהה יותר ופחות סובל מהעומס שמאפיין את 2.4GHz, אבל הטווח שלו קצר יותר. 2.4GHz מגיע רחוק יותר, אבל איטי יותר. ליד הראוטר עדיף 5GHz.
4. מחברים בכבל את מה שאפשר. טלוויזיה, קונסולה ומחשב נייח שנמצאים ליד הראוטר יקבלו בכבל חיבור מהיר ויציב יותר.
5. בודקים אם יש מכשיר "זולל". הורדה גדולה או גיבוי לענן במכשיר אחד יכולים להאט את כל הבית.
6. מגדילים את הכיסוי. אם רק החדרים הרחוקים סובלים, מגדיל טווח או מערכת רשת מסוג Mesh יכולים לפתור את זה. כל האפשרויות מוסברות במדריך למגדיל טווח Wi-Fi מומלץ.
7. שוקלים ראוטר חדש. אם הראוטר ישן או שהוא הדגם הבסיסי של הספק, שדרוג יכול לעשות הבדל גדול.

את השלב האחרון אני מכיר מניסיון. בפלייסטיישן שלי היה לי לאג קבוע במשחקים אונליין, והפינג קפץ כל הזמן. בהתחלה חשבתי שהבעיה בחבילה. בסוף גיליתי שהבעיה הייתה קשורה לביצועי ה-Wi-Fi של הראוטר שקיבלתי מהספק. אחרי שעברתי לראוטר מתקדם יותר, הבעיה נעלמה. לפעמים הבעיה היא לא מהירות האינטרנט, אלא הדרך שבה הוא מגיע למכשיר.

עוד דבר ששווה לבדוק: אם אתם משתמשים ב-VPN, הוא מעביר את כל התעבורה דרך שרת נוסף, ולכן הוא עלול להוריד את המהירות ולהעלות את הפינג. נסו לכבות אותו ולבדוק שוב. במדריך מה זה VPN מוסבר בדיוק איך זה עובד.

מתי לפנות לספק האינטרנט?

אם עברתם על כל השלבים, והבדיקה בכבל עדיין נמוכה בהרבה מהחבילה, זה הזמן להתקשר. כדי שהשיחה תהיה קצרה ויעילה, כדאי להגיע מוכנים:

• צלמו מסך של כמה בדיקות בכבל, בימים ובשעות שונים.
• ציינו שבדקתם בכבל ולא רק ב-Wi-Fi. זו בדרך כלל השאלה הראשונה שישאלו אתכם.
• ספרו אם הבעיה קבועה או מופיעה רק בשעות מסוימות.
• ציינו אם הראוטר שלכם הוא של הספק או שקניתם אותו בעצמכם.

עם תיעוד כזה הנציג יכול לראות בדיוק מתי הבעיה מופיעה ומה קיבלתם, במקום להסתמך על בדיקה אחת. ואם הבעיה חוזרת שוב ושוב, התיעוד יעזור גם אם תחליטו לעבור ספק.

שאלות נפוצות

האם בדיקת מהירות מהטלפון אמינה?

היא אמינה כמדד למה שהטלפון מקבל באותו מקום ובאותו רגע. היא לא מתאימה כדי לבדוק אם הספק עומד במהירות החבילה, כי היא מושפעת מה-Wi-Fi, מהמרחק ומהטלפון עצמו.

למה כל כלי מראה תוצאה אחרת?

כל כלי מודד מול שרתים אחרים, במיקומים אחרים ובשיטה קצת אחרת. הבדלים של כמה עשרות מגה בין כלים הם נורמליים. מה שחשוב הוא להשוות תוצאות מאותו כלי לאורך זמן.

כמה מגה צריך לבית ממוצע?

לפי ההמלצות של נטפליקס, אפילו כמה מסכים ב-4K במקביל צריכים כמה עשרות מגה בלבד. לרוב הבתים חבילה של כמה מאות מגה מספיקה, וחבילות מהירות יותר מורגשות בעיקר בהורדות גדולות ובבתים עם הרבה משתמשים.

למה המהירות ב-Wi-Fi נמוכה מהמהירות בכבל?

אות אלחוטי נחלש בגלל מרחק וקירות, מתחלק בין כל המכשירים ומושפע מרשתות של שכנים. כבל לא סובל מאף אחת מהבעיות האלה, ולכן הוא כמעט תמיד מהיר ויציב יותר.

האם כדאי לבדוק מהירות כמה פעמים ביום?

כן, במיוחד אם האינטרנט איטי רק לפעמים. בדיקה בבוקר ובדיקה בערב יראו לכם אם הבעיה קשורה לשעות העומס או שהיא קבועה.

בדיקת מהירות אינטרנט: מה עושים עם התוצאה

מספר בודד על המסך לא אומר הרבה. בדיקה בכבל מראה אם חיבור האינטרנט עצמו עומד במה שהבטיחו לכם. בדיקה ב-Wi-Fi מראה מה אתם מקבלים ביום יום. כששתי התוצאות טובות, הכל תקין. כשרק ה-Wi-Fi חלש, הפתרון נמצא בבית: מיקום, תדר, כבל או ראוטר. וכשגם הכבל נמוך באופן קבוע, יש לכם את כל מה שצריך כדי לדבר עם הספק בביטחון.